החלטה בתיק ב"ל 5000-07

1.         בפניי בקשה מטעם התובע - מדר צמח (להלן - המבקש) לפסילת חוות דעתו של המומחה ד"ר בלנקשטיין (להלן - המומחה) ולמנות יועץ רפואי אחר תחתיו.

2.         הנתבע - המוסד לביטוח לאומי (להלן - המשיב) מתנגד לבקשה.

3.         טעמי הבקשה בתמצית -

א.         מדובר בתביעה להכרה בפגיעתו של המבקש (CTS) בכפות ידיו כבפגיעה בעבודה;

ב.         ברשימת העובדות שנקבעו בהחלטת המינוי מיום 12.8.10 קבע בית הדין ששלוש המכשירים איתם עבד התובע הינם כלים רוטטים;

ג.          בחוות דעתו הראשונה התעלם המומחה מפרט זה ולא נתן לו כל ביטוי;

ד.         במסגרת שאלות ההבהרה הופנה המומחה לפרט עובדתי זה לפיו התובע עבד עם  כלים רוטטים.

ה.         בתשובותיו לשאלות ההבהרה קבע המומחה הרפואי באופן המנוגד לתשתית העובדתית שהועברה אליו כדלקמן - "מכיוון שלא מדובר בכלים רוטטים אין אפשרות להחמרת מצבו של התובע בעקבות עבודתו";

ו.          בקביעה זו, סטה המומחה מהתשתית העובדתית שנקבעה ע"י בית הדין ולכן מבוקש למנות מומחה אחר תחתיו;

ז.          בנוסף, יש לפסול חוות דעתו של המומחה נוכח העובדה שאין בחוות הדעת מענה הולם לשאלות המתעוררות בתיק בעניין השפעת הכלים הרוטטים - שאלות שעדיף כי רופא תעסוקתי יכריע בהן.  בעניין זה מפנה המבקש לפסק דינו של בית הדין הארצי בעב"ל 17335-06-10 כמיל מבאריקי - המוסד לביטוח לאומי, (ניתן ביום 5.5.11).

4 .         מנגד טען המשיב -

א.         הבקשה מחוסרת בסיס כלשהו. הסמכות של בית הדין למנות מומחה נוסף כיועץ רפואי מטעם בית הדין מעוגנת בס' 13 להנחיות בדבר מומחים יועצים רפואיים (פד"ע כב' 199 (200-20) וזה לשון הסעיף -

                "אין בית הדין מוצא בחוות דעתו של המומחה היועץ הרפואי תשובות לכל השאלות שהוצגו והן נראות חיוניות למתן פסק דין, או שהוא מבקש לקבל חוות דעת נוספת - ישקול בית הדין מינוי מומחה יועץ רפואי נוסף ויציג בפניו את השאלות שימצא לנכון";

ב.         על פי הפסיקה - בית הדין ימנה מומחה - יועץ נוסף רק במקרה שאין הוא מוצא בחוות דעת המומחה הרפואי שהתמנה תשובות לכל השאלות שהוצגו והן נראות לו חיוניות למתן פס"ד.

ג.          אין לקבל את טענת המבקש לפיה סוטה המומחה באופן מהותי מרשימת העובדות. המבקש מוציא תשובת המומחה מהקשרה. המומחה לא התעלם מקביעת ביה"ד כי הכלים עמם עבד התובע הינם כלים רוטטים. והוא אף פירט הכלים עימם עבד התובע - אלא הביע דעתו כי אין בכלים אלה כדי לגרום לתסמונת בה לקה התובע.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה לה כמו גם בחוות דעתו של המומחה הנני קובעת כלהלן -

5.         ברע"א 337/02 רונית מזרחי נ' כלל חב' לביטוח בע"מ ואח' (פ"ד נו(4) 673) נפסק כי מינוי מומחה נוסף לא יעשה כדבר שבשגרה אלא רק כאשר תחושת השופט היושב לדין היא כי אין בידו להכריע במחלוקת שבהליך שבפניו ובלשון בית המשפט העליון -

"המומחה הרפואי משמש זרועו הארוכה של בית ^-המשפט לעניינים שברפואה. בתום המשפט נדרש השופט היושב לדין להכריע בתביעה בהסתמך על חוות ^-דעתו של המומחה הרפואי שמינה. על ^-כן בכל אותם מקרים שבהם חש השופט, לאחר שעיין בחוות ^-הדעת של המומחה הרפואי ובתשובותיו לשאלות ההבהרה ובמהלך החקירה הנגדית, כי נותרו בו ספקות, וכי הוא נזקק לחוות ^-דעת נוספת כדי שיוכל להגיע להחלטה מושכלת בשאלות הרפואיות המונחות לפתחו, רשאי הוא למנות מומחה רפואי נוסף . ודוק, מינוי שכזה לא ייעשה כדבר שבשגרה, אלא רק באותם המקרים שבהם תחושתו של השופט היושב לדין היא כי לא יהא בידו, או לא יהיה זה ראוי, להכריע במחלוקת שבהליך שבפניו בהסתמך על חוות ^-הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על ^-ידיו". (ההדגשות הוספו- א.ס.)

ההלכה הרווחת בבתי הדין לעבודה הינה כי " ככלל , אין לפסול חוות דעת של מומחה רפואי, אם ניתן לתקן את הפגם באמצעות שאלות הבהרה שתופנינה אליו" (דב"ע מט/0-166 בן ציון אוסקר - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ"א 234; דב"ע נז/ 0-151 דב יאור - המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד 68).